הכל התחיל בערך לפני 3 שנים, שמתי לב לדימום אחרי קיום יחסי מין. לא חשבתי שזה משהו רציני, אבל החלטתי בכל זאת לגשת לבדיקה אצל רופאת הנשים שלי. היא שלחה אותי לבדיקת פאפ, וכעבור שבועיים התקשרה להגיד שהתוצאות לא תקינות.
"כנראה ממצאים של וירוס הפפילומה," היא אמרה, ונתנה לי הפניה לקולפוסקופיה.
באותו יום היה לי מזל – מצאתי תור פנוי בעפולה וניגשתי מיד. הרופא ביצע את הבדיקה, לקח ביופסיה, ואמר שהתשובות יגיעו בעוד חודש. חיכיתי. ואז הגיע הטלפון ששינה הכל.
הרופא בישר לי שיש לי תאים טרום סרטניים, ושאני צריכה לעבור ניתוח קוניזציה בלולאה חשמלית.
המילים נשמעו מסובכות, אבל מה שבאמת תפס אותי הייתה מילה אחת – סרטן.
הלב שלי צנח. הרופא דיבר על הפרוצדורה, על הסיכונים, אבל אני כבר לא שמעתי כלום. המזל שלי היה שבעלי היה איתי והקשיב לכל מה שאמר. מהר מאוד קבעתי תור לניתוח.
כעבור שבועיים עברתי את הניתוח. זה היה בהרדמה מלאה, נמשך כחצי שעה, ולאחריו הייתי בהשגחה של שעתיים לפני שחזרתי הביתה.
ביציאה מעפולה הרגשתי לא טוב – הייתי בצום לפני הניתוח, הגוף שלי היה מותש. עצרנו בצד לכמה דקות עד שהרגשתי שאני יכולה להמשיך הביתה. למרבה ההפתעה, הכאבים לא היו קשים כמו שדמיינתי.
אחרי חודש הגעתי לבדיקה נוספת – הייתי בטוחה שזהו, שזה מאחוריי. אבל אז הרופא אמר לי משפט ששבר אותי:
"גילינו שזה היה סרטן צוואר הרחם בשלב התחלתי."
למרבה המזל, הסרטן התגלה בשלב מוקדם מאוד. הרופא קרא לזה "סרטן שטחי" – כלומר, תפסתי את זה בזמן, והיה אפשר לטפל.
אבל זה לא היה מספיק. הוא המליץ על ניתוח נוסף, עמוק יותר, כדי למנוע או לעכב את החזרה של הסרטן בעתיד.
הרגשתי שהקרקע נשמטת. אכזבה, פחד, כעס – הכל ביחד. איך לא ידעתי על זה קודם? איך אף אחד לא הסביר לי שאפשר להימנע מהמצב הזה?
כל השנים האמנתי שאני שומרת על הבריאות שלי. אפילו עשיתי חיסון נגד הפפילומה בגיל 21, אז איך זה קרה לי?
היום אני יודעת שווירוס הפפילומה הוא אחד הווירוסים הנפוצים בעולם, וש-80% מהגברים והנשים הפעילים מינית יידבקו בו לפחות פעם אחת בחיים שלהם. לרוב, המערכת החיסונית מצליחה להתגבר עליו לבד – אבל לפעמים, הוא גורם להתפתחות תאים סרטניים.
הנה כמה דברים שחייבים לדעת על הפפילומה:
– קונדום לא מונע הדבקה באופן מוחלט. הווירוס עובר גם במגע עור-לעור, מין אוראלי ואנאלי.
– אם לא מטפלים בזמן, הווירוס עלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, סרטן הלוע, הרקטום ופי הטבעת.
– הדרך היחידה לגלות את זה בזמן היא בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים.
– החיסון הכי יעיל אם מקבלים אותו לפני קיום יחסים בפעם הראשונה.
עברתי את הניתוח השני, והפעם החדשות היו טובות – התוצאות יצאו תקינות! אני בריאה, ואני מודה על זה בכל יום.
אבל עדיין, כל מי שעוברת סרטן צוואר הרחם חיה עם הידיעה שאולי זה יחזור. וזה לא פחד קל לחיות איתו.
אני לא כותבת את הפוסט הזה בשביל שתשמעו סיפור קשה. אני כותבת אותו כדי שתעשו משהו עם זה.
– לכו להיבדק.
– תשאלו את הרופא שלכם על בדיקת פאפ.
– תעשו חיסון אם זה רלוונטי עבורכם או עבור הילדים שלכם.
אני לא כאן כדי להגיד לכם מה לעשות. אבל אני כאן כדי להגיד לכם – אל תחכו שזה יקרה לכם. גילוי מוקדם מציל חיים.
נתראה בפוסט הבא.
© 2025 הבלוג חוכמת הילדים. כל הזכויות שמורות.