עצמאות היא חופש. חופש לבחור, חופש להחליט, חופש להיות מי שאנחנו.
כשאנחנו מדברים על עצמאות אצל ילדים, אני מתכוונת שהם ידעו לנהל את עצמם, לקבל החלטות ולהסתדר בעולם בלי להיות תלויים באף אחד.
בתור אמא, אני רוצה שהילדים שלי יגדלו להיות אנשים עם ביטחון עצמי, עם כלים להתמודד עם אתגרים, ועם האמונה שהם מסוגלים לעשות בעצמם. התפקיד שלנו הוא לא לפתור להם כל בעיה אלא להיות שם, לכוון, להדריך ולהיות גב בטוח. כשהם צריכים עזרה הם ידעו לבקש.
הדרך לעצמאות מתחילה מהרגע שהתינוק נולד. כשהוא מתחיל לזחול, לחקור, ללכת, הוא לומד שהוא ישות נפרדת מאמא שלו, עם רצונות, רגשות ואופי משלו.
ככל שניתן לו ביטחון, נענה לצרכים שלו ונאפשר לו להתנסות, כך הוא יגדל להאמין בעצמו ובסביבה שלו.
כשאנחנו כל הזמן פותרים לילדים בעיות או עושים בשבילם, אנחנו מונעים מהם ללמוד להתמודד.
יכול להיות שהם יתרגלו שאחרים עושים במקומם, אפילו בדברים פשוטים כמו לסדר את החדר או לנקות אחריהם.
מריה מונטסורי אמרה:
הפירוש בעברית הוא: לכו בעקבות הילד.
הכוונה היא שתתנו לו לנסות גם אם זה נראה קשה.
אם למשל ילד מנסה למזוג לעצמו מים ונשפך לו, אל תרוצו לנקות בשבילו. תנו לו מטלית ותנו לו לנקות לבד. ככה הוא לומד מהי אחריות ומרגיש שהוא גאה בעצמו.
לפעמים ילד בן שנתיים בוחר משחק שמיועד לגיל שש. בא לנו להגיד לו שזה לא בשבילו ויכול להיות לו קשה, אבל אני חושבת ששווה לתת לו לנסות. אולי יצליח, ואולי לא – אבל אני בטוחה שהוא ילמד מזה.
לא תמיד קל לעמוד בצד ולראות אותם מתקשים, אבל שווה לחכות. היום שאני יודעת את זה אני קודם מסתכלת איך הם מסתדרים, ורק אם באמת צריך – אני עוזרת.
גם הצלחות קטנות זה ענק בשבילם.
פעם, כשאמה הייתה בת שנתיים וחצי, היא עזרה לי להכין חביתה. היא שברה את הביצה חזק מדי וכל המטבח התלכלך. די נבהלתי, לא מהלכלוך אלא מהרעש של הביצה, וכשהיא ראתה את התגובה שלי היא לא רצתה לנסות שוב. מאז למדתי להגיב בשקט, ולפעמים גם לא להגיד כלום, פשוט לעודד אותה לנסות שוב.
כשאנחנו נותנים לילד שתי אפשרויות והוא בוחר, אנחנו מראים לו שאנחנו סומכים עליו.
הבחירה הזו מחזקת ביטחון, סקרנות ואומץ לנסות גם כשיש סיכוי להיכשל.
הדרך לעצמאות מתחילה בזה שאנחנו מאמינים בילד. אם ניתן לו לנסות, לטעות וללמוד – הוא ילמד להאמין בעצמו.
הופתעתי לגלות שברגע שהתחלתי לאפשר לאמה לעשות דברים בעצמה, היא לא רק למדה יותר מהר אלא גם ביקשה פחות עזרה.
היא הפכה להיות יוזמת, שמחה וגאה בעצמה, ואני? אני עומדת מהצד ומתרגשת לראות אותה מצליחה בכוחות עצמה.
בהצלחה,
נתראה בפוסט הבא.