אוכל תמיד היה חלק גדול מחיי.
גדלתי אצל סבתא שלי, והחלק הכי מרגש בשבוע היה ארוחת ערב שישי.
סבתא הייתה נותנת לי לחתוך ירקות לסלט, ואני הרגשתי גדולה ואחראית.
אוכל בשבילי הוא הרבה יותר מדלק לגוף – הוא זיכרונות, חוויות, אהבה, משפחתיות.
לכן, כשהגיע שלב הטעימות עם אמה, לא יכולתי לחכות.
כשהייתה בת 4 חודשים ניסיתי לתת לה לטעום – אבל היא דחתה את זה לחלוטין.
חיכיתי בסבלנות, וכשהייתה כמעט בת חצי שנה, שמתי לב שהיא מתעניינת במה שאנחנו אוכלים.
העיניים שלה עקבו אחרי כל ביס שלי – וזה היה הסימן שלי להתחיל שוב.
הפעם – זה הצליח.
התחלנו עם ירקות, אחרי זה פירות, ואז שילובים מפתיעים.
אחד השילובים האהובים עליה? אבוקדו ובננה! לא משהו שהייתי חושבת לנסות בעצמי.
בהמשך עברנו לביצים, מוצרי חלב ולבסוף לארוחות שלמות.
וכל שלב היה מסע קטן של גילוי ואושר.
כשהיינו יוצאות מהבית, רציתי פתרון נוח לאוכל מוכן מראש.
בהתחלה קניתי לה סקוויזרים מוכנים – זה היה קל, אבל העדפתי להכין בעצמי. כי אני יודעת אילו רכיבים שמתי.
מצאתי מכשיר להכנת סקוויזרים ביתיים, וגיליתי שזה חוסך לי זמן וכסף.
בנוסף, זה עזר לה ללמוד לשתות מקש כבר בגיל 8 חודשים!
לקניית מכשיר הסקוויזרים – לחצו כאן
לקניית שקיות רב-פעמיות לסקוויזרים – לחצו כאן
כשמנסים להאכיל עם כפית – לפעמים הילד אוכל פחות.
כשהוא מקבל שליטה על איך הוא אוכל – הוא נהנה יותר!
אז תנו להם את הזמן שלהם, ותראו איך הם לומדים לאהוב אוכל בקצב שלהם.
כי בסוף, היכולת לבחור בעצמם מה וכמה לאכול היא חלק חשוב מהלמידה וההתפתחות שלהם.
(לפוסט המלא בנושא לחצו כאן)
בהצלחה,
נתראה בפוסט הבא.
© 2025 הבלוג חוכמת הילדים. כל הזכויות שמורות.