פחדים אצל ילדים
✦ פחדים הם חלק מהחיים, אבל איך הם משפיעים על הילדים שלנו?
אני יודעת שפחד הוא חלק טבעי מהחיים, אבל הלוואי שהיו לי פחות פחדים. לפעמים אני מרגישה שאני מפחדת יותר
מדי – פחד מזוחלים, פחד גבהים, פחד ממים, והרשימה עוד ארוכה. מה שהכי מטריד אותי זה לא הפחדים עצמם, אלא החשש שאני אעביר אותם הלאה לאמה, בלי כוונה.
אני מאוד רוצה שהיא תגדל בלי הפחדים שלי, שהיא תוכל לחקור את העולם בביטחון, בלי שתחווה את אותן חרדות שאני חוויתי. אבל איך עושים את זה כשאני בעצמי נאבקת עם הפחדים שלי?
אני מאוד רוצה שהיא תגדל בלי הפחדים שלי, שהיא תוכל לחקור את העולם בביטחון, בלי שתחווה את אותן חרדות שאני חוויתי. אבל איך עושים את זה כשאני בעצמי נאבקת עם הפחדים שלי?
✦ הפחדים שמגנים עלינו מול הפחדים שמעכבים אותנו
יש פחדים שהם באמת נורות אזהרה שמגינות עלינו, כמו לפחד ממכונית שמתקרבת או להיות זהירים ליד מים עמוקים. אבל יש פחדים שמגיעים מחוסר שליטה, כמו הפחד שלי מנהיגה.
אף פעם לא אהבתי להיות זו שמאחורי ההגה. התחושה שאין לי שליטה על מה שקורה מסביבי מלחיצה אותי. אני יודעת שאם אעשה טעות בכביש, זה עלול לעלות ביוקר, וזה משתק אותי. אבל אני גם יודעת שזה פחד שמעכב אותי, ושאם הייתי נותנת לעצמי הזדמנות להתאמן ולהתגבר עליו, אולי הוא לא היה כל כך דומיננטי בחיים שלי.
✦ איך הפחדים שלי משפיעים על אמה?
לא מזמן יצאנו לטיול בקיבוץ עם חמותי. הקיבוץ שלנו לא ממש מסודר מבחינת מדרכות, אז הלכנו על הכביש. פתאום שמענו רכב מתקרב מאחורינו, ולפני שהספקנו לזוז הצידה, אמה רצה אליי ונצמדה אליי חזק עם מבט מבוהל בעיניים.
התגובה האוטומטית שלי הייתה להגיד לה: "אין לך ממה לפחד", אבל עצרתי את עצמי. ידעתי שאם אני מבטלת את הפחד שלה, זה לא באמת יעזור לה. במקום זה, אמרתי לה:
"ראיתי שפחדת מהמכונית, ואני ממש שמחה שאת זהירה ובאת אליי. אבל תראי, המכונית כבר עברה, ואנחנו יכולים להמשיך לטייל."
ברגע שהכרתי בפחד שלה, ראיתי איך היא נרגעת. והמשכנו בטיול.
✦ לתת מקום לפחד, אבל לא להפוך אותו למרכז העניינים
עם הזמן גיליתי שכשאני מתמקדת בפתרונות במקום בפחד עצמו, אמה לומדת להתמודד טוב יותר. למשל, כשאנחנו מדברות על חושך, אני לא משכנעת אותה שהוא לא מפחיד – אלא שואלת: "מה לדעתך יכול לעזור לך להרגיש יותר בטוחה?"
אם היא לא יודעת, אני עוזרת לה לחשוב:
אולי נשאיר אור קטן דולק? אולי נבחר בובה שתישן איתך? אולי פשוט נזכיר לך שאמא ואבא פה בסלון ושומרים עלייך?
כשאני נותנת לה להיות חלק מהפתרון, אני רואה איך הביטחון שלה מתחזק, והיא פחות עסוקה בפחד עצמו.
✦ כשאני מלמדת את אמה להתמודד – אני לומדת בעצמי
אני מנסה לשים לב גם לאופן שבו אני מדברת על פחדים ליד אמה. למשל, כשהיא רואה חיפושית ומנסה להרים אותה, לפעמים החיפושית נבהלת ובורחת. פעם הייתי אומרת לה "היא מפחדת", ואז ראיתי איך אמה ישר עושה צעד אחורה ומתחילה גם היא לפחד.
עכשיו אני משתדלת להשתמש במילים אחרות ואומרת לה: "החיפושית לא מכירה אותנו, אז היא קצת חוששת." זה גורם לאמה להסתכל על הסיטואציה אחרת, לא מתוך פחד – אלא מתוך הבנה.
וזה משהו שאני מנסה לעשות גם עם הפחדים שלי – במקום להסתכל עליהם כעל משהו משתק, לראות אותם כמשהו שאפשר ללמוד להתמודד איתו.
הופתעתי לגלות ( הנ.ב. החדש שלי😊)
גיליתי שככל שאני מתמקדת פחות בפחד עצמו ויותר בפתרונות, אמה מצליחה להתמודד טוב יותר. במקום להדגיש ממה צריך לפחד, אני מדברת על איך אפשר לשמור על עצמנו ולהתמודד עם הסיטואציה – וזה משנה הכל.
בהצלחה,
נתראה בפוסט הבא.