כמה פעמים שמעתם או אמרתם בעצמכם לילד: "לסיים הכל מהצלחת!" או "רק עוד כפית אחת ודי!"?
נשמע מוכר, נכון? הרי ככה גדלנו, וככה גם ההורים שלנו חינכו אותנו.
אבל מחקרים עדכניים מראים שהרגל כזה עלול לשבש לילדים את מנגנון הרעב והשובע, ולגרום להם לאכול גם כשהם לא רעבים.
מחקר מאוניברסיטת מינסוטה מצא שהורים שמתעקשים שילדיהם יסיימו הכל מהצלחת, מגבירים אצלם את הסיכון להשמנת יתר.
קראתי על הנושא הזה בספר "פשוט לגדול בריא", שם נכתב משפט שהפך להיות דרך החשיבה שלי לגבי אוכל:
"אנחנו ההורים מחליטים מתי ומה הילדים יאכלו, והם מחליטים כמה ואיך."
ברגע שהבנתי את זה, התחלתי להסתכל על האוכל אחרת.
כמות – לתת להם לבחור כמה לאכול:
במקום למזוג לילד כמות שאנחנו חושבים שהוא צריך, אפשר לתת לו למזוג לעצמו (בהתאם לגילו).
בחירה – לתת אפשרויות:
במקום לומר: "זה מה שיש, תאכל.", אפשר לתת לו בחירה:
"אתה רוצה אורז ואפונה או שניצל וצ'יפס?"
לכבד את הרעב שלהם:
אם הילד לא רוצה לאכול עכשיו, במקום להתעקש אפשר לומר: "כשתהיה רעב תגיד לי."
ללמוד לשחרר:
נסו לא להסתכל על כל ביס שהם מכניסים לפה. לפעמים כשאנחנו מתמקדים פחות באכילה שלהם – הם דווקא אוכלים יותר.
בערב אחד הכנתי לה שניצל תירס ופתיתים. בזמן שאכלה, הלכתי רגע למזוג לעצמי אוכל. כשחזרתי, ראיתי אותה טובלת חתיכת שניצל בכוס מים.
בהתחלה רציתי לעצור אותה.
אבל אז נזכרתי במה שקראתי בספר "פשוט לגדול בריא" – אולי זה טעים לה ככה?
אז חיכיתי, והיא אכלה בהנאה.
פתאום הבנתי כמה הילדים שלנו יודעים טוב יותר מאיתנו איך הם רוצים לאכול.
ש מאכלים שילדים לא ירצו לנסות בהתחלה, וזה בסדר.
במקום להכריח, פשוט להציע שוב בהזדמנות אחרת.
אצלי בבית זה קרה עם אמה:
כשאני שמה לה אוכל בצלחת, אני מבקשת ממנה "תנסי לפחות פעם אחת". אם היא מנסה ולא אוהבת – אני לא מתעקשת.
לחץ סביב אוכל רק יגרום להם לפתח אנטי.
אז מה אנחנו יכולים לעשות אחרת?
לכבד את הבחירות שלהם – גם אם הן שונות משלנו.
לא לשבח על אכילה – שהילד לא ירגיש שהוא "צריך" לרצות אותנו.
לתת להם להחליט כמה לאכול – בלי לחץ, בלי מאבקים.
ברגע שהפסקתי להתערב, אמה התחילה לאכול יותר טוב.
כשמשחררים את השליטה סביב אוכל – הילדים לומדים להקשיב לגוף שלהם. כי בסופו של דבר, מי שרעב – יאכל.
בהצלחה,
נתראה בפוסט הבא.
© 2025 הבלוג חוכמת הילדים. כל הזכויות שמורות.